תביעה אישית נגד נאמן בהליכי חדלות פירעון
מגבלות ושיקולי מדיניות

מתי, אם בכלל, ניתן לתבוע נאמן באופן אישי בגין פעולותיו בהליך חדלות פירעון? שאלה זו עמדה במרכז החלטה עדכנית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדחה בקשה להגיש תביעה אישית נגד נאמנים — וקבע עקרונות מנחים חשובים.

הרקע: חברות קרסו פעמיים

עניינו של פסק הדין בשלוש חברות בנייה שנקלעו לחדלות פירעון, וב-2016 אושר לגביהן הסדר נושים במסגרתו נמכרה השליטה לקבוצות רוכשים. שלוש שנים לאחר מכן, ב-2019, קרסו החברות שוב.

הנאמנים הגישו תביעה נגד בעלי השליטה החדשים ו-11 נתבעים נוספים בסכום כולל של כ-115 מיליון ש"ח, בטענה שהרוכשים הפרו את תנאי הסדר הנושים ומימנו את החברות במימון דל עד כי הובילו לקריסתן החוזרת. בתגובה, ביקשה אחת מבעלות השליטה לקבל היתר להגיש תביעה שכנגד אישית נגד הנאמנים עצמם בסכום של 30 מיליון ש"ח, בטענה שהציגו מצגים כוזבים לגבי שוויין האמיתי של החברות בעת מכירתן. בית המשפט דחה את הבקשה.

הכלל הבסיסי: נדרש היתר מבית המשפט

נקודת המוצא היא שהגשת תביעה אישית נגד בעל תפקיד שמינה בית המשפט — בין אם מפרק, בין אם נאמן לביצוע הסדר — מותנית בקבלת רשות מבית המשפט הממנה. עקרון זה מעוגן בסעיף 41 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ובמשפט המקובל שקדם לו.

הרציונל ברור: בעל תפקיד פועל כ"קצין בית המשפט" וזרועו הארוכה. הוא מקבל החלטות מורכבות, לעיתים בתנאי לחץ ואי-ודאות, ועל בסיס מידע חלקי. אם כל נושה מאוכזב יוכל להגיש נגדו תביעה אישית ללא מכשול, ייווצר מצב של הרתעת יתר: בעלי תפקיד ייטו לנקוט עמדות שמרניות, להימנע ממכירת פעילות עסקית חיה, ולבחור בפירוק גמור — תוצאה הפוגעת בנושים עצמם.

תניית הוויתור: מחסום ראשון ומשמעותי

בפרשה זו, תכנית השיקום כללה תניית ויתור מפורשת לפיה הנאמנים משוחררים מכל אחריות כלפי הנושים. בית המשפט קבע כי המבקשת, כנושה של החברות החדשות, כפופה לתנייה זו ואין ביכולתה להסיר מעצמה כובע זה.

הניסיון להציג את עצמה כנושה "מכוח הסכמי הרכישה בלבד" — ולא כנושה לפי תכנית השיקום — נדחה. בית המשפט קבע שאי-אפשר ללבוש את כובע הנשייה הנוח ולהתפשט מהכובע המגביל; שני הכובעים מושתים יחד.

"חזקת תקינות" הפעולה תחת פיקוח שיפוטי

עיקרון מרכזי שעולה מפסק הדין הוא שאישור בית המשפט לפעולות בעל תפקיד מקים "חזקת תקינות" — לפיה בעל התפקיד פעל כדין. חזקה זו ניתנת לסתירה, אך הנטל על המבקש כבד.

בפרשה שלפנינו, הנאמנים פעלו תחת פיקוח שיפוטי צמוד: הגישו דו"חות שוטפים, ביקשו הוראות לגבי כל צעד מהותי, וכל פעולה עיקרית קיבלה גיבוי מבית המשפט. בנסיבות אלה, לא עלה בידי המבקשת לסתור את החזקה ולהראות, ולו ברמה לכאורית, שהנאמנים פעלו ברשלנות של ממש או חרגו מסמכותם.

מכירה "כפי שהיא" וסיכון מודע של הרוכש

פסק הדין מוסיף ממד נוסף הנוגע לאחריות בעל תפקיד כמוכר: מכירת נכסים בהליכי חדלות פירעון מתבצעת על-פי-רוב בתנאי "as is" — כפי שהם ועל סיכון הקונה. הרוכשים בהליכים אלה מוחזקים בדרך כלל כבקיאים בתחום ומסוגלים להעריך סיכונים.

יתר על כן: בנסיבות שבהן החברות קרסו שנית, ובבוקר שלאחר הקריסה ביקשה המבקשת עצמה למנות מחדש את אותם נאמנים לניהול — ניסיון להציג אותם שנים מאוחר יותר כמי שהציגו מצגי שווא אינו מתיישב עם ההתנהגות שהפגינה המבקשת בפועל.

הכתוב לעיל הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ פרטני בנושאי חדלות פירעון, צרו קשר עם המשרד.